רש"י על זבחים צ״ב ב:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים צ״ב ב:כ׳
20 אֲמַר לֵיהּ: זוֹ שְׁאֵלָה! טָעוּן כִּיבּוּס. מִמָּה נַפְשָׁךְ; אִי אוֹסְפוֹ וְכָשֵׁר – הָא כָּשֵׁר. וְאִי אוֹסְפוֹ וּפָסוּל – אֲנָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לִי, דְּאָמַר: הָיְתָה לוֹ לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה – דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס.
פירוש רש"י על זבחים צ״ב ב:כ׳
20 זו שאלה - בניחותא יפה שאלת ואשיבך עליה:
21 אוספו וכשר - ואע"ג דאיזדקיק לכיבוס לא בטל מתורת דם כל זמן שלא כיבסו וה"ל כנשפך מן הכלי על הרצפה:
22 הא כשר - וטעון האחרון כיבוס:
23 אנא כר"ע ס"ל - דאמר לקמן זבחים דף צג. היתה לה שעת הכושר לזריקה ונפסלה דמה טעון כיבוס והאי הרי מתחילתו בכלי נתקבל והיתה לו שעת הכושר ואח"כ נפסל בנפילתו על בגד ראשון: